<h1>ספר המצות לרמב"ם — עשין קצ"ט</h1>
<h2>דף ו.</h2>
והמצוה הקצ"ט היא שצונו להשיב המשכון לבעליו הישראלי בעת צרכו אליו אם יהיה המשכון ממה שיצטרך אליו ביום כגון כלי מלאכתו ומעשהו ישיבהו לו ביום וימשכנהו בלילה ואם היה ממה שיצטרך אליו בלילה כמו הכסת והמכסה שישכב בו ישיבהו לו בלילה וימשכנהו ביום. ולשון מכילתא (ר"פ אם כסף) עד בא השמש תשיבנו לו זה כסות יום שאתה מחזיר לו כל היום, כסות לילה שאתה מחזיר לו כל הלילה מנין תלמוד לומר השב תשיב לו את העבוט כבוא השמש, מכאן אמרו ממשכנין כסות יום בלילה וכסות לילה ביום [ומחזירין כסות יום ביום וכסות לילה בלילה]. וכבר התבאר בגמר מכות (י"ו.) שאמרו יתעלה (תצא כ"ד) לא תבוא אל ביתו לעבוט עבוטו הוא לאו [ל"ת רל"ט] שנתק לעשה ושהעשה הוא אמרו (שם) השב תשיב לו את העבוט. ולשון ספרי השב תשיב לו את העבוט מלמד שמחזיר לו כלי יום ביום וכלי לילה בלילה סגוס בלילה ומחרישה ביום. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בתשיעי ממסכת מציעא (קי"ג—ד':).
